המבנה התאגידי והמשפטי של הקיבוץ והמושב
המבנה התאגידי המשפטי והחברתי של הקיבוץ המתחדש והשלכותיו

קיבוץ הוא אגודה שיתופית. זוהי ההגדרה המשפטית, זהו המבנה התאגידי המסדיר את מעמד הקיבוץ, חברי הקיבוץ, אסיפת הקיבוץ, ועד ההנהלה, ועוד. המבנה התאגידי הפורמלי מסדיר גם את המכנה המשותף בעניין הערבות ההדדית ועוד כמה כללים עיקריים בנוגע להתנהלות הדמוקרטית.

ישנם כמה סוגים של קיבוצים:

  • הקיבוץ המתחדש (המכונה לעיתים בטעות "הקיבוץ המופרט")
  • קיבוץ שיתופי
  • קיבוץ עירוני



כתוצאה מהשינויים בעשורים האחרונים נוצר מצב במסגרתו בחלק מהקיבוצים ישנם חברים בעלי זכויות וחובות שונות משל אחרים. מצב זה נקרא מצב של "ריבוי סטטוסים".
הליך כתיבת החזון ותכניות הקיבוץ מתייחס בדרך כלל גם לסוגיה זו, מגדיר את הפתרון הרצוי בעיני הקהילה, ומאפשר בסיס לתכנית ביצועית להגיע לפתרון הרצוי.
בנוסף, באגודה השיתופית ישנם מקרים בהם מתקיימת אגודה נוספת: אגודה מוניציפלית, אגודה קהילתית או אגודת מתיישבים.
אגודות אלה נועדו לנהל את ענייני הקהילה (מוניציפלי, חינוך, תרבות, ועוד) ביישובים בהם האוכלוסייה איננה מורכבת מחברי קיבוץ בלבד. בישובים אלה יש לברר את נושא היחסים בין הקיבוץ לבין האגודה הנוספת וכל זאת על מנת לאתר את האינטרסים המשותפים, את הפעילויות המשותפות, ולפעול נכון לטובת התושבים כולם.
בירור סוגיות אלה ראוי שייערך במסגרת תהליך סדור ומובנה המביא לידי ביטוי את דעותיהם של השחקנים השונים, ומגדיר סל פתרונות להתנהלות האופטימלית

המבנה התאגידי המשפטי והחברתי של המושב והשלכותיו


המושבים משנים פניהם בעשרות השנים האחרונות. ממציאות של משקים חקלאיים ואגודה שיתופית דומיננטית עוברים המושבים להיות ישובים היברידיים (משולבים) הכוללים הן חקלאים חברי אגודה, הן תושבים חברי אגודה, ואף תושבים שאינם חברי אגודה. אופיו של המושב משתנה וכך גם עולה השאלה מהי המציאות הרצויה עבור המושב?! במה מעוניינים חבריו ותושביו? עד כמה ניתן לאזן בין הסביבה החקלאית/משקית לבין צרכי הבית הפרטי? עד כמה משמעותיים חיי הקהילה? מהם מאפייני החינוך והתרבות, אם בכלל? שאלות אלה ועוד טוב שתתבררנה במסגרת תהליך סדור ומובנה המביא לידי ביטוי את דעותיהם של השחקנים השונים, ומגדיר סל פתרונות להתנהלות האופטימלית.