גיבוש חזון בקיבוץ המתחדש

תהליך מבוסס יעדים ומדדי הצלחה – בדומה לגיבוש חזון בסביבה עסקית – גם במושב ובקיבוץ חשוב להוביל תהליך שמבוסס יעדים ומדדי הצלחה, לתוצרי התהליך ולאופיו.

על רקע המשבר הכלכלי בקיבוצים בשנות ה-80 וה-90 נוצרה מציאות במסגרתה על הקיבוצים היה להשתנות, הן על מנת לאפשר את המשך קיומם כקהילה בריאה, משגשגת וצומחת והן על מנת לתת פתרון התמודדות טוב יותר עם סביבה כלכלית חדשה ומאתגרת. בקיבוץ המתחדש "השתנו הכללים": החברים אחראים לפרנסה שלהם, הערבות ההדדית הוגבלה, פעילויות נבחנות על בסיס כלכלי, מידת המעורבות של הקיבוץ בחיי החברים פחתה ואילו מידת העצמאות של החברים גדלה.
שינויים ותמורות אלה מעלים בקיבוצים שאלות לגבי אופיו של הקיבוץ: עד כמה עמוקה הערבות ההדדית? עד כמה רבה הפעילות הציבורית? מה מידת החופש בנושאי תכנון ובניה, איכות חיים, תרבות ואורחות חיים אישיים? איך תראה מערכת החינוך הקיבוצית? וכן הלאה. בנסיבות אלה קיבוצים רבים שואלים את עצמם, בין השאר, מהי ההבחנה בין הקיבוץ המתחדש לבין ישוב קהילתי? את התהליך הזה של בירור עצמי ניתן לקיים בצורה סדורה ומובנית, במסגרת הליך של גיבוש חזון, אסטרטגיה ויעדים לקיבוץ המתחדש.
אתגר הקיבוץ המתחדש
מהו חזון?
החזון הינו תמונת העתיד המיטבית הרצויה. תמונת המצב של שיא ההצלחה שאליה רוצים להגיע.

  • חזון נותן תשובה לשאלה: מה? מהו מצב שיא ההצלחה שאליו שואפים להגיע?
  • מבהיר את הכיוון והדרך ויוצר מודעות ומכוונות אליהם.
  • כולל את הערכים ומצהיר על "האני מאמין" (מהווה הצהרת כוונות חברתית-כלכלית-קהילתית).
  • החזון משמש מצפן חברתי-כלכלי, ומגדיר מהו הכיוון הרצוי של הארגון לעשייה לצורך השגת התכלית
"Our vision serves as the framework for our Roadmap and guides every aspect of our decision making by describing what we need to accomplish”
המבנה התאגידי והמשפטי של הקיבוץ והמושב
המבנה התאגידי המשפטי והחברתי של הקיבוץ המתחדש והשלכותיו

קיבוץ הוא אגודה שיתופית. זוהי ההגדרה המשפטית, זהו המבנה התאגידי המסדיר את מעמד הקיבוץ, חברי הקיבוץ, אסיפת הקיבוץ, ועד ההנהלה, ועוד. המבנה התאגידי הפורמלי מסדיר גם את המכנה המשותף בעניין הערבות ההדדית ועוד כמה כללים עיקריים בנוגע להתנהלות הדמוקרטית.

ישנם כמה סוגים של קיבוצים:

  • הקיבוץ המתחדש (המכונה לעיתים בטעות "הקיבוץ המופרט")
  • קיבוץ שיתופי
  • קיבוץ עירוני



כתוצאה מהשינויים בעשורים האחרונים נוצר מצב במסגרתו בחלק מהקיבוצים ישנם חברים בעלי זכויות וחובות שונות משל אחרים. מצב זה נקרא מצב של "ריבוי סטטוסים".
הליך כתיבת החזון ותכניות הקיבוץ מתייחס בדרך כלל גם לסוגיה זו, מגדיר את הפתרון הרצוי בעיני הקהילה, ומאפשר בסיס לתכנית ביצועית להגיע לפתרון הרצוי.
בנוסף, באגודה השיתופית ישנם מקרים בהם מתקיימת אגודה נוספת: אגודה מוניציפלית, אגודה קהילתית או אגודת מתיישבים.
אגודות אלה נועדו לנהל את ענייני הקהילה (מוניציפלי, חינוך, תרבות, ועוד) ביישובים בהם האוכלוסייה איננה מורכבת מחברי קיבוץ בלבד. בישובים אלה יש לברר את נושא היחסים בין הקיבוץ לבין האגודה הנוספת וכל זאת על מנת לאתר את האינטרסים המשותפים, את הפעילויות המשותפות, ולפעול נכון לטובת התושבים כולם.
בירור סוגיות אלה ראוי שייערך במסגרת תהליך סדור ומובנה המביא לידי ביטוי את דעותיהם של השחקנים השונים, ומגדיר סל פתרונות להתנהלות האופטימלית

המבנה התאגידי המשפטי והחברתי של המושב והשלכותיו


המושבים משנים פניהם בעשרות השנים האחרונות. ממציאות של משקים חקלאיים ואגודה שיתופית דומיננטית עוברים המושבים להיות ישובים היברידיים (משולבים) הכוללים הן חקלאים חברי אגודה, הן תושבים חברי אגודה, ואף תושבים שאינם חברי אגודה. אופיו של המושב משתנה וכך גם עולה השאלה מהי המציאות הרצויה עבור המושב?! במה מעוניינים חבריו ותושביו? עד כמה ניתן לאזן בין הסביבה החקלאית/משקית לבין צרכי הבית הפרטי? עד כמה משמעותיים חיי הקהילה? מהם מאפייני החינוך והתרבות, אם בכלל? שאלות אלה ועוד טוב שתתבררנה במסגרת תהליך סדור ומובנה המביא לידי ביטוי את דעותיהם של השחקנים השונים, ומגדיר סל פתרונות להתנהלות האופטימלית.
הנחיית תהליכים בקיבוץ/מושב
באופן כללי בתהליכי בירור של סוגיות מפתח בקיבוצים, יש חשיבות עצומה לא רק לתוצר התהליכים ולהחלטות , אלא גם לאופן ניהול תהליך הבירור. הדברים נכונים במיוחד בקיבוצים שהם מוסדות הן דמוקרטיים והן שיתופיים/משתפים.
מסיבות אלה פיתחנו מתודה לתהליכים משתפים לבירור סוגיות ליבה בקיבוצים. מתודה זו הינה מבוססת קביעת יעדי הצלחה – הן ברמת התוצר הסופי והן ברמת מידת השיתופיות של התהליך.
במסגרת התהליך בוחר הקיבוץ את סוגיות הליבה בהן הוא עומד להתמקד ולכל סוגיית ליבה מתקיים תהליך בירור ייעודי במסגרתו מתבררות השאלות ומתגבשת התמונה הרצויה של הקיבוץ לתחום זה.
תהליכים אלה מתאפיינים בריבוי ממדים – ממד כלכלי, ממד ערכי, ממד אישי, קהילתי, תרבותי ועוד.
בירור סוגיות אלה ראוי שייערך במסגרת תהליך סדור ומובנה המביא לידי ביטוי את דעותיהם של השחקנים השונים, ומגדיר סל פתרונות להתנהלות האופטימלית.

אתגר הרב דוריות בקיבוץ המתחדש

הקהילה הרב דורית בקיבוץ מביאה לידי ביטוי סולם ערכים מגוון ולעיתים אף מטען תרבותי שונה, מאפיינים כלכליים שונים ועוד. ההליך הסדור לבירור סוגיות ליבה בקיבוץ מחייב גיבוש של הסכמה והתחייבות באוכלוסיות השונות, בגילאים השונים, תוך שדעתם נשמעת ובאה לידי ביטוי בפתרונות הנבחרים. תהליכים אלה מתאפיינים בריבוי ממדים – מימד כלכלי, מימד ערכי, מימד אישי, קהילתי, תרבותי ועוד. בירור סוגיות אלה ראוי שייערך במסגרת תהליך סדור ומובנה המביא לידי ביטוי את דעותיהם של השחקנים השונים, ומגדיר סל פתרונות להתנהלות האופטימלית

שרון רוקני-שמר

שותפה מייסדת

אודי בורוביץ'

שותף מייסד